דווקא המרכיב הזה - הזהירות , השקילה, הבדיקה שאני באמת מכוונן לסלע הקרוב היא זאת שחסרה אצל הרבה תלמידים והרבה פעמים אנחנו רואים שהם מאבדים את דרכם, למשל תלמיד שמצא את 'y כשלמעשה היה צריך וידע שהוא צריך למצוא את y , מדובר בשלב פנימי רגשי בתוך האדם ולא בטכניקה.
אך מה שאני טוען פה לא מדוייק מספיק, כל אחד שוהה במצב "השקילה" בו הוא מחליט מה הצעד הבא. ההבדל הוא ברזולוצייה ובכך אני מתכוון לתלמיד ששיקול צעדיו פעם אחת בתחילת התרגיל וינסה לדלג על כל הסלעים במהירות הגדולה ביותר האפשרית ותלמיד שבכל סלע וסלע ישקול צעדיו ויבדוק שהוא אכן בכיוון הנכון. אלו הם שני הקצוות של התכונה וכל תלמיד נמצא אפשהו באמצע. בתור מורים כדאי לנו להיות מודעים לחשיבות השלב הזה שכן הוא מפתח להתפתחות הרגשית של התלמיד ופיתוח מיומנות כמו זהירות והערכה מוקדמת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה