מעתיקים את הציור למחברת או ללוח. שלב זה בעצם מאפשר לתלמיד לעשות היכרות מעמיקה עם כל האלמנטים של הציור ובהדרגה אחד אחרי השני (האפקט ההדרגתי מאוד משמעותי, לא כל תלמיד יכול "לעקל" כל תרגיל בראיה ראשונה)
כתיבת הנתונים בטבלה של טענה ונימוק. למעשה, הכתיבה של הנתונים נחשבים כבר לחלק מהפתרון ומזכים את התלמיד בנקודות. כדאי לוודא שהתלמיד יודע זאת היות וזה תורם לבניית הבטיחון העצמי שלו שהוא "עושה בסדר" ולכן מתוגמל.
סימון הנתונים בציור. בהתחלה (כיתה ח) כדאי להשתמש בצבעים ובהדרגה לעבור לסימון פחות מעיק.
כתיבת המשל בתחתית הטבלה. שוב, כתיבת המשל היא פעולה טכנית שמזכה בנקודות ולכן כדאי להתרגל לרשום אותה באופן אוטומטי. יתרון נוסף לשלב זה הוא שהוא מכניס את התלמיד לפוקוס התחלתי בנוגע למה שהוא צריך להוכיח.
שלב "ניפוח המשל". הכוונה בניפוח היא לנסות לפתור מהסוף להתחלה עד כמה שאפשר. למשל, אם הנושא הוא צ"מבח / ז"מבח אז המשל יהיה משהו כמו : צ.ל - AB=AD . לטענה מסוג זה (ובשלב זה של הלימוד) יכולים להיות שני נימוקים סבירים, או צ"מבח (רוב הסיכויים, היות וזה שם הנושא) או "כלל המעבר". ברור כי יתכנו אפשריות נוספות כגון סכום של חיבור גדלים שווים וכו' והמטרה של שלב זה היא לדון באפשרויות ומה נראה סביר יותר ומה פחות. נניח שהולכים על צ"מבח, זה אומר שהשלב שיבוא לפני ה- מ.ש.ל חייב להיות מה ? חפיפה בוודאי ! והאותיות של המשולשים שצריכים לחפוף הם משולש ?AB ומשולש ?AD , מה שנשאר הוא להשלים את האות החסרה במשולשים וזאת נעשה שוב לפי חוקי הסבירות (קשר לנתונים, הגבלות מהשרטוט וכו'...). כך ממשיכים עד "שנתקעים" ואז ורק אז מתחילים לפתור את השאלה מהצד של ההתחלה וזאת לאחר שהתגבש "כיוון לפתרון". נכון לזמן כתיבת הפוסט, חוץ מתהליך "ניפוח שלב המשל" לא מצאתי עוד דבר שמצליח לפתח את "האינטואיציה" הגאומטרית למי שלא ניחן בה באופן טבעי (רובנו) . שמתי לב עוד, שבשלב זה אני נוהג להשתמש הרבה בשאלה המכוונת "איזה נימוק יכול להתאים לטענה הזאת" ?
שימוש בנתונים. כעת, כשיש לנו "כיוון סביר לפתרון" (מה שלא תמיד קורה) חוזרים לנתונים ומתחילים להשתמש בהם, כל נתון בתורו אמור לעזור במימוש הכיוון לפתרון. כמובן שזה לא עונה ל- 100% מהתרגילים אבל זו מגמה כללית. על המורה לנסות לדבוק בה כמה שרק אפשר ובמידה והוא נאלץ לסטות ממנה, להמשיך לשמור על קשר עם המגמה ע"י כך שהוא מציין את הסטייה מן המגמה.
שימוש במילות מכוונות. אני אוהב להשתמש במשפטים הבאים
כשתלמיד קרוב למימוש הפתרון או תת פתרון - "מעולה, מה אני צריך עכשיו ?"
כשתלמיד מתנתק מקו המחשבה שלו - "בוא ניזכר במשל, מה מבקשים מאיתנו ?"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה